מְנֵה אותם... כרזת יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ז
מבין הכרזות שהוגשו לוועדת השיפוט, נבחרה הכרזה
שעוצבה ע"י גב' תמר אודיה בודנר בת 22 מרחובות, סטודנטית לעיצוב גראפי במכללת
"אמונה". סבה וסבתה, משני הצדדים, ניצולי שואה. מבין המספרים בכרזה,
עולה דמותו של סבה של תמר שניצל מתופת השואה.
המאבק שהתקיים בזמן השואה ונגרר גם לתפיסת הזיכרון
הוא בין מחיקת האדם לבין שימור צלם האנוש. בזמן השואה, זה היה המאבק של יחידים ושל
הקהילה, התנגדות רוחנית למציאות של שלילת האנושיות מהאדם – ה"דה
הומניזציה". מבחינת זיכרון השואה, המספר הגדול של הקרבנות כמו השתלט על
הזיכרון, והפך בעצמו לסוג של סמל – שישה מיליון. חילוץ פניו של האדם בשואה
מצריך מאתנו התבוננות לעבר האדם שדומה לנו. בכרזה מודגשות פניו של הילד, מבטו חזק
וגם שפתיו, הוא יוצא מתוך המספרים שמילאו כמעט את כל המרחב, אבל הוא האחד שיוצא
מתוכם, ומשמעות אובדן היהודים בשואה טמונה בו ובעוד אחד ובעוד אחת, סך כולם
שישה מיליון נפש."לחלץ תווי פניהם" – סיפורו של היחיד בשואה#_lt#div#_gt# #_lt#b#_gt##_lt#u#_gt##_lt#span lang="HE" dir="RTL" style="font-size#_sc#20.0pt;line-height#_sc#107%;font-family#_sc#" arial",sans-serif;="" mso-fareast-font-family#_sc#calibri;mso-fareast-theme-font#_sc#minor-latin;mso-ansi-language#_sc#="" en-us;mso-fareast-language#_sc#en-us;mso-bidi-language#_sc#he"=""#_gt#מְנֵה אותם#_lt#/span#_gt##_lt#/u#_gt##_lt#span lang="HE" dir="RTL" style="font-size#_sc#
20.0pt;line-height#_sc#107%;font-family#_sc#" arial",sans-serif;mso-fareast-font-family#_sc#="" calibri;mso-fareast-theme-font#_sc#minor-latin;mso-ansi-language#_sc#en-us;mso-fareast-language#_sc#="" en-us;mso-bidi-language#_sc#he"=""#_gt#... #_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" dir="RTL" style="font-size#_sc#
14.0pt;line-height#_sc#107%;font-family#_sc#" arial",sans-serif;mso-fareast-font-family#_sc#="" calibri;mso-fareast-theme-font#_sc#minor-latin;mso-ansi-language#_sc#en-us;mso-fareast-language#_sc#="" en-us;mso-bidi-language#_sc#he"=""#_gt#כרזת יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ז#_lt#/span#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div#_gt##_lt#b#_gt##_lt#span lang="HE" dir="RTL" style="font-size#_sc#
14.0pt;line-height#_sc#107%;font-family#_sc#" arial",sans-serif;mso-fareast-font-family#_sc#="" calibri;mso-fareast-theme-font#_sc#minor-latin;mso-ansi-language#_sc#en-us;mso-fareast-language#_sc#="" en-us;mso-bidi-language#_sc#he"=""#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div#_gt##_lt#b#_gt##_lt#span lang="HE" dir="RTL" style="font-size#_sc#12.0pt;
line-height#_sc#107%;font-family#_sc#" arial",sans-serif;mso-fareast-font-family#_sc#calibri;="" mso-fareast-theme-font#_sc#minor-latin;mso-ansi-language#_sc#en-us;mso-fareast-language#_sc#="" en-us;mso-bidi-language#_sc#he"=""#_gt#מבין הכרזות שהוגשו לוועדת השיפוט, נבחרה הכרזה
שעוצבה ע"י גב' תמר אודיה בודנר בת 22 מרחובות, סטודנטית לעיצוב גראפי במכללת
"אמונה". סבה וסבתה, משני הצדדים, ניצולי שואה. מבין המספרים בכרזה,
עולה דמותו של סבה של תמר שניצל מתופת השואה#_lt#/span#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#span lang="HE" dir="RTL" style="font-size#_sc#12.0pt;line-height#_sc#107%;font-family#_sc#" arial",sans-serif;="" mso-fareast-font-family#_sc#calibri;mso-fareast-theme-font#_sc#minor-latin;background#_sc#="" white;mso-ansi-language#_sc#en-us;mso-fareast-language#_sc#en-us;mso-bidi-language#_sc#="" he"=""#_gt#. #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc#10.5pt;line-height#_sc#107%;font-family#_sc#" arial",sans-serif;="" mso-fareast-font-family#_sc#calibri;mso-fareast-theme-font#_sc#minor-latin;color#_sc##333333;="" mso-ansi-language#_sc#en-us;mso-fareast-language#_sc#en-us;mso-bidi-language#_sc#he"=""#_gt##_lt#br#_gt#
#_lt#!--[if !supportLineBreakNewLine]--#_gt##_lt#br#_gt#
#_lt#!--[endif]--#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 12pt;"#_gt#המאבק שהתקיים בזמן השואה ונגרר גם לתפיסת הזיכרון
הוא בין מחיקת האדם לבין שימור צלם האנוש.#_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#span dir="RTL"#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#div#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 12pt;"#_gt# בזמן השואה, זה היה המאבק של יחידים ושל
הקהילה, התנגדות רוחנית למציאות של שלילת האנושיות מהאדם – ה"דה
הומניזציה". #_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 12pt;"#_gt#מבחינת זיכרון השואה, המספר הגדול של הקרבנות כמו השתלט על
הזיכרון, והפך בעצמו לסוג של #_lt#/span#_gt##_lt#b style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 12pt;"#_gt#סמל – שישה מיליון#_lt#/b#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 12pt;"#_gt#. #_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 12pt;"#_gt#חילוץ פניו של האדם בשואה
מצריך מאתנו התבוננות לעבר האדם שדומה לנו. בכרזה מודגשות פניו של הילד, מבטו חזק
וגם שפתיו, הוא יוצא מתוך המספרים שמילאו כמעט את כל המרחב, אבל הוא #_lt#/span#_gt##_lt#b style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 12pt;"#_gt#האחד שיוצא
מתוכם#_lt#/b#_gt##_lt#span style="font-family#_sc# Arial, sans-serif; font-size#_sc# 12pt;"#_gt#, ומשמעות אובדן היהודים בשואה טמונה בו ובעוד אחד ובעוד אחת, סך כולם
שישה מיליון נפש.#_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#h3 alef="" hebrew",="" sans-serif;="" font-weight#_sc#="" 500;="" line-height#_sc#="" 1.1;="" color#_sc#="" rgb(0,="" 102,="" 153);="" margin-top#_sc#="" 0px;="" margin-bottom#_sc#="" 10px;="" font-size#_sc#="" 24px;="" background-color#_sc#="" rgb(254,="" 251,="" 244);"="" style="box-sizing#_sc# border-box;"#_gt##_lt#/h3#_gt##_lt#span#_gt##_lt#a style="font-size#_sc# 14px;" target="_blank" href="http#_sc#//www.yadvashem.org/yv/he/remembrance/2017/resources.asp"#_gt#"לחלץ תווי פניהם" – סיפורו של היחיד בשואה#_lt#/a#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#div#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/div#_gt# |